אפשר היה לחשוב שבגיל 30 פלוס או 40 פלוס אנחנו נדע ונכיר מקרוב את המשוואה הפשוטה של משק בית בריא. הוצאות- הכנסות >0

כלומר כדי לשרוד מעל אפס (לא במינוס) צריך להוציא פחות ממה שמכניסים. נשמע פשוט. כולנו יודעים שלא כך הדבר. אז אני אחסוך לי ולכם את הבכי על המצב הכלכלי הנוראי בארץ, את מחאת 2011 שלא עזרה לנו בכלל, את מחירי הדיור, המזון, התחבורה, את המשכורת שלא עלתה…בואו נעזוב את כל זה. בואו ננסה להתמודד עם המצב, עם המשוואה הפשוטה: הוצאות פחות הכנסות צריכות להיות גבוהות מאפס.

אבל איך עושים את זה? מאיפה מתחילים? הרי אנחנו חיים בתרבות ותקופה של חומריות אינסופית: חופשות, קניות אונליין, הופעות, מסעדות ועוד. איך מצליחים לחיות בתקופה הזו, במשכורות הללו וגם לא להיכנס למינוס? במילה אחת – התפשרות. אנחנו לעומת הדורות שמתחתינו (ילידי שנות התשעים והאלפיים) יכולים להבין את הקונספט של התמודדות עם דחיית סיפוקים. טוב, רובנו לפחות. לדעתי, שם נוכל למצוא את המפתח להתחלה של פתרון.

הנה 5 טיפים להתמודדות עם המשוואה הפשוטה שמקשה לנו על החיים:

1. הפרדה בין ההוצאות הקבועות להוצאות המשתנות  – (גם בלי להיות כלכלן)

פעולה בסיסית שיכולה לעזור המון! ברגע שנבין כמה הוצאות קבועות יש לנו כל חודש, נדע כמה כסף נשאר לנו כדי לשרוד את כל החודש.

הוצאות קבועות  (ממש קבועות)

כמו שכר דירה או משכנתא: סכום חודשי שהוא קבוע. כמו כן, בדרך כלל חשבונות כמו סלולרים או אינטרנט/טלוויזיה הן חבילות קבועות שהסכום שלהן לא משתנה כל חודש. (טיפ- כן חשוב לשים לב מתי החבילה נגמרת). כמו כן, חשבון הארנונה הוא סכום קבוע – אמנם מדובר בסכום דו חודשי – אבל כך ניתן לחלק את ההוצאות של החודש ולהשתדל לבזבז פחות בחודש בו הארנונה יורדת ולהתפרע בחודש בו אין חיוב ארנונה.

הוצאות קבועות  (קצת פחות קבועות)

בדומה להוצאות הקבועות הרגילות, מדובר בחשבונות חודשיים קבועים, אך להבדיל, פה הסכום שלהם משתנה. כמו למשל: חשבונות חשמל, גז, מים שהסכום החודשי שלהם משתנה בהתאם לשימוש. בדרך כלל, ניתן לשערך אותם די טוב, מלבד חודשי הקיץ/החורף הקיצוניים. ברגע שסיימנו עם רישום ההוצאות הקבועות, למעשה אנחנו יכולים להבין עם כמה כסף באמת אנחנו מתחילים את החודש. כך נוכל לתכנן ולשים לב להוצאות המשתנות שלנו. כלומר, לדאוג איך לא לבזבז מעבר לסכום הנותר לנו מההכנסות שלנו (לאחר הורדת ההוצאות הקבועות) ואיך לא להיכנס למינוס.

וזה שולח אותנו היישר ל-

הוצאות המשתנות:

הוצאות משתנות בדיוק כפי שנשמעות – משתנות. הוצאות כמו בילויים (דייט נייט, הופעה, חו”ל), אוכל (קניות בסופר, סופרפארם), דלק, בגדים, פינוקים, בלתי צפוי כמו צ’ק לחתונה, תיקון לאוטו או טיפול שיניים דחוף והיד עוד נטויה. בהוצאות אלו לפעמים ניתן לשלוט. תלוי מי ותלוי באילו חודשים. תמיד ניתן לבלות פחות, לקנות פחות בגדים, לחכות לפינוק נחמד לחודש הבא (בו למשל לא יורד החיוב של הארנונה). הדבר היחיד שיעזור לנו לנסות לשלוט בהוצאות המשתנות הוא מ- ע – ק – ב. ובשביל מעקב טוב צריך טבלה טובה.

2. הכנת טבלת אקסל – (מאסט!)

אם אתם רוצים לשרוד את החודש, אתם חייבים טבלת אקסל. גם אם אתם לא אוהבים אקסל, נסו למצוא דרך שתהיי נוחה לכם. המטרה: מעקב של הוצאות מול הכנסות. ההמלצה: לחלק את ההוצאות לפי נושאים על מנת לדעת על מה אתם מבזבזים יותר ועל מה פחות, כלומר איפה אתם יכולים לחסוך קצת…

לדוגמה: אתם יכולים לחלק את ההוצאות לפי סוג ההוצאות שלכם למשל: בריאות (ביטוחים, תרופות), בילויים (מסעדות, סרטים), קניות (בגדים, צעצועים, נעליים), דלק וכך הלאה. לכל תחום תציבו לעצמכם גבול עליון סביר. כלומר, סכום X שאתם חושבים שאם תתאמצו קצת זה יהיה אפשרי לעמוד בו. כך, אם פתאום תראו שבאמצע החודש הגעתם בקטגורית הבילויים לגבול העליון – כלומר עברתם או התקרבתם לסכום ה-X שהצבתם לכם – זה הזמן לעצור לרגע ולהבין כיצד להתמודד עם המשך החודש והאם תוכלו להוריד את ההוצאות בקטגוריה הספציפית הזו. כלומר להפסיק לבלות עד לחודש הבא (;

3. לתכנן קדימה (ממש כמו יעדים שנתיים ורבעוניים בהייטק)

אתם בטוח מכירים את מצגות היעדים המפוצצות בתאגידים הגדולים. אז כזה, רק בקטן. כלומר, אם תסדרו לכם בראש ואפילו בכתב מה היעדים הכלכליים שלכם לשנה הקרובה לפי חודשים – כך תוכלו להיערך בהתאם ולעמוד בתקציב שלכם. תכננו את ההוצאות הגדולות שלכם קדימה וכן תשימו לכם יעד של סכום לחסוך כל חודש. למשל: אתם צריכים לקנות מכונת כביסה, ארון לחדר ילדים, חופשה בחו”ל ליומהולדת וטסט וטיפול לאוטו. חלקו את כל הפריטים הללו לפי חודשים בשנה באופן שווה, כך שלא תעמיסו על חודש אחד יותר ממה שצריך. אל תקנו ארון באותו חודש שיש לכם טסט וטיפול. כמו כן, תחשבו לפי כל ההוצאות מהו הסכום הסביר שאתם יכולים לשים בצד. כמובן, שבחודש אחד תוכלו לחסוך יותר מחודש אחר (בו הפתיעו אתכם בחתונה למשל). אבל תמיד תדאגו לשים משהו בצד, גם אם זה אומר לוותר על מסעדה או על שמלה.

4. לדחות סיפוקים (בכל זאת, אנחנו לא ילדים)

המשך ישיר של סעיף שלוש הוא דחיית סיפוקים. כלומר, עצם הצבת היעדים והחלטה של מתי קונים מה – כבר גורם לכם להתמודד עם דחיית סיפוקים. לא כל מה שרוצים לקנות, חייבים לקנות עכשיו ומיד. לא הכול דחוף. לא הכול הכרחי עכשיו. אפילו אפשר להגיד להיפך, זה יכול להיות כיף לא לקנות את מה שרוצים באופן מידיי. אלא, יש הרגשה של ציפייה. עוד חודש ויש לי נייד חדש. עוד 3 חודשים ואני בניו יורק וכו’. לפעמים הציפייה יותר מהנה מאשר הקנייה המידית. והכי כיף שאתם תמיד תישארו בפלוס.

**כמובן שיש יוצאים מן הכלל – ולפעמים צריך איזושהי קניה מידית בשביל הנפש, בשביל הנשמה בתקופות מאתגרות.

5. בלי תשלומים! (אף פעם, בכלל לא, כמה שפחות)

תגידו לא לתשלומים. תעדיפו לשלם בבת אחת הכול. תעדיפו לשלם כשיש לכם כסף לשלם. מה שבעצם תשלומים עושים הם מעלים את הסכום החודשי של ההוצאות הקבועות. כי אם למשל חילקתם תשלום על מכשיר חשמלי יקר ל-12 תשלומים – מה שבעצם עשיתם הגדלתם את ההוצאות הקבועות למשך שנה בסכום X. ואם החלטתם בנוסף למכשיר חשמלי לשלם על חופשה בחו”ל בתשלומים ל-6 תשלומים – אז למעשה הגדלתם את ההוצאות הקבועות לחצי שנה הקרובה. כלומר, החלוקה לתשלומים למעשה מוסיפה לכם תשלומים עתידיים קדימה ומגדילה לכם את ההוצאות העתידיות. כך אתם פוגעים בהכנסה העתידית שלכם ומתחילים את החודש עם סכום נמוך יותר. אם לא הבנתם, החשבונייה הפשוטה בקטע הבא תסביר לכם יותר טוב.

מה שחשוב: להשתדל לא לחלק לתשלומים בכלל, אף פעם. רק אם אין ברירה, ונתקעתם בחודש עמוס שכלל גם טיפול שיניים יקר וגם טסט של האוטו, אז חלקו לכמה שפחות תשלומים. כלומר לשניים/שלושה. כך שתצטרכו לבזבז פחות ולהוציא פחות הוצאות גדולות רק בחודשיים הקרובים ולא תתקעו עם התשלומים למשך שנה שלמה.

אם אתם עדיין איתי, ולא צחקתם או גיחכתם כשאמרתי לדחות סיפוקים, לתכנן קדימה ולכתוב יעדים אז הדרך שלכם לנצח את המשוואה הפשוטה (הוצאות- הכנסות >0) קרובה מתמיד.

אז אתם רוצים לשנות את חשבון הבנק שלכם ולהתחיל לחשוב קדימה. קומו מהספה, הכינו מיד טבלת אקסל, תכננו קדימה את ההוצאות שלכם, הקפידו להבחין בין הוצאות קבועות למשתנות. השתדלו לדחות סיפוקים מידיים ולהימנע מתשלומים. או שתמשיכו לחכות למחאה הבאה שתציל אתכם 🙂

הנה עוד כמה דברים מעוררי מחשבה לגבי ניהול משק הבית שלנו:

• מסתבר שדיור, תחבורה ותקשורת הן ההוצאות הכבדות ביותר של משקי הבית בישראל לפי דה מרקר – לחצו לקריאה.
• גם כשאנחנו חושבים שאנחנו חוסכים, גובים מאיתנו מיסים סמויים בלי שנדע – כתבה מעניינת בדה מרקר – לחצו לקריאה
• וסתם בשביל להרגיש שאתם לא לבד, ב-2014, 80% מהישראלים נמצאים במינוס כרוני – כתבה מדכאת בכלכליסט – אתם לא חייבים ללחוץ  🙂

אולי יעניין אותך גם:

איך לנצל את הגיפט קארד שקיבלתם?

חושבים על לקנות דירה – מאיפה מתחילים?